מקור מלכים א ט׳:ז׳
7 וְהִכְרַתִּ֣י אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַ֨ל פְּנֵ֤י הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם וְאֶת־הַבַּ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדַּ֣שְׁתִּי לִשְׁמִ֔י אֲשַׁלַּ֖ח מֵעַ֣ל פָּנָ֑י וְהָיָ֧ה יִשְׂרָאֵ֛ל לְמָשָׁ֥ל וְלִשְׁנִינָ֖ה בְּכׇל־הָעַמִּֽים׃
פירוש רש"י על מלכים א ט׳:ז׳
7 וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי. תְּנַאי הוּא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ, מַה נֶּאֱמַר שָׁם: וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם.
8 וְלִשְׁנִינָה. כְּתַרְגּוּם: וּלְשׁוֹעֵי, יְסַפְּרוּ אֶת הָרָעוֹת הַבָּאוֹת עָלָיו וְיִתְלַעֲגוּ בּוֹ, כְּמוֹ: וַיְסַפֵּר, וְאִשְׁתָּעֵי. וּלְשׁוֹן 'שְׁנִינָה' אַף הוּא לְשׁוֹן 'דִּבּוּר', דִּכְתִיב: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ.